גלאוקומה - גורמי סיכון


קיימים מספר גורמי סיכון לגלאוקומה. הגורם החשוב ביותר הוא סיפור משפחתי של גלאוקומה, ולכן בני משפחה (בעיקר אלו מדרגה ראשונה) חייבים ללכת לבדיקה שגרתית אצל רופא עיניים, בשל המרכיב הגנטי המשמעותי של מחלת עיניים זו. גורם סיכון חשוב נוסף הוא גיל מבוגר: מעל גיל 40 כ- 2% מהאוכלוסיה סובלים מגלאוקומה, אך ככל שהגיל עולה, גם השיעור היחסי באוכלוסיה עולה, ובגילאי 80+ כ- 10% מהאוכלוסיה עלולים להיות מאובחנים עם גלאוקומה. עובי הקרנית הינו גורם בלתי תלוי לפתח גלאוקומה. מדידת עובי קרנית מרכזית (בדיקת פאכימטריה), חשובה בחולי גלאוקומה, מכיון שבמטופלים עם קרניות דקות יותר, הסיכון לפתח גלאוקומה עולה. עובי קרנית ממוצעת הינו כ 540-550 מיקרון. גורם הסיכון היחיד שניתן לשינוי בגלאוקומה הוא הלחץ התוך עיני. לחץ בתחום הנורמה הינו 10-21 ממ״כ, אך גם אנשים עם לחץ נמוך יחסית (אפילו 15 ממ״כ) עלולים לפתח גלאוקומה מסוג Normal Tension. קיימים גורמי סיכון נוספים כגון מוצא אתני (לדוגמה יוצאי ברה״מ לשעבר נמצאים בסיכון מוגבר לפתח גלאוקומה מסוג Pseudoexfoliation או בקיצור PXF, שחורים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח גלאוקומה פתוחת זווית ואסיאתים הינם בסיכון לפתח גלאוקומה סגורת זוית). גם קוצר ראיה נחשב בחלק מהמחקרים לגורם סיכון לפתח גלאוקומה.

כאמור, חשוב מאד במיוחד במטופלים בסיכון לערוך בדיקה שגרתית אצל רופא העיניים על מנת לאבחן גלאוקומה בשלב מוקדם, וזאת מכיון שהמחלה ניתנת לטיפול, ובמידה והטיפול מתעכב, לא ניתן להשיב את הנזק הנגרם לעצב הראייה ולתפקודי הראייה.