גלאוקומה היא בדרך כלל מחלה א-סימפטומטית בשלבים ראשונים כלומר ללא תסמינים כלל. היא מכונה גם ״הגנב השקט של הראייה״ מכיוון ששדה הראיה נפגע באופן הדרגתי בשלבים ראשוניים, וכאשר המטופל מבחין ששדה הראייה שלו כבר פגוע מגלאוקומה, בדרך כלל קיימת כבר פגיעה מתקדמת מאד בעצב הראייה ושדה הראייה.
לכן חשוב מאד לבצע בדיקות סקר לגלאוקומה הכוללות מדידה של לחץ תוך עיני, הסתכלות על עצב הראייה ובמקרה הצורך בדיקות נוספות כמו מדידה של עובי קרנית, בדיקת שדה ראיה, וצילום של עצב הראייה הקרוי OCT – Optical Coherence Tomography.
במקרים של גלאוקומה המתגלה בשלב מאוחר, התסמינים כוללים אבדן של שדה ראייה שיכול להיות משמעותי ולהפריע לתפקוד. לדוגמה, אם שדה הראייה במחצית התחתונה פגוע בשתי העיניים, צפוי קושי בקריאה או בירידה במדרגות. במקרים מתקדמים מאד מופיעה גם ירידה משמעותית בחדות הראייה עד כדי אבדן ראייה מוחלט.
במטופלים שכבר מקבלים טיפול בטיפות לגלאוקומה ייתכנו תסמינים הקשורים לשימוש בטיפות. מכיון שרוב הטיפות מכילות חומרים משמרים, הן עלולות לגרום לגרוי של העין ולתסמינים של עין יבשה, בעיקר אי נוחות ותחושת גוף זר בעין. במקרים אלו ניתן להשתמש בדמעות מלאכותיות להקלה על התסמינים, או להחליף את סוג הטיפול. ישנן טיפות ללא חומר משמר (לדוגמה: ספלוטן) – טיפות אלו גורמות לפחות תופעות לוואי מסוג זה.
