גלאוקומה תסמינים

גלאוקומה היא בדרך כלל מחלה א-סימפטומטית בשלבים ראשונים כלומר ללא תסמינים כלל. היא מכונה גם ״הגנב השקט של הראייה״ מכיוון ששדה הראיה נפגע באופן הדרגתי בשלבים ראשוניים בהם קשה להבחין, וכאשר המטופל מבחין ששדה הראייה שלו כבר פגוע מגלאוקומה, בדרך כלל קיימת כבר פגיעה מתקדמת מאד ובלתי הפיכה בעצב הראייה ושדה הראייה.

מהם התסמינים העיקריים של גלאוקומה?

ניתן לחלק גלאוקומה על פי שתי תתי-חלוקות עיקריות: על פי מבנה זווית הניקוז של העין (גלאוקומה פתוחת זווית או גלאוקומה צרת/סגורת זווית), וחלוקה נוספת על פי הגורם לגלאוקומה (גלאוקומה ראשונית – ללא סיבה ידועה, או גלאוקומה משנית - עם סיבה ידועה כגון דלקת תוך עינית, פיזור של פיגמנט רב בעין, פסאודו-אקספוליאציה וכדומה).

הסוג הנפוץ יותר של גלאוקומה בישראל הינו גלאוקומה פתוחת זווית -Open Angle Glaucoma.

התסמינים של מחלה זו, הנקראת גם ״הגנב השקט של הראיה״ מופיעים רק בשלבים מאוחרים. בשלב הראשון של המחלה, מתחילה פגיעה הדרגתית ובדרך כלל איטית בתאי עצב הראיה, בעיקר כתוצאה מלחץ גבוה בתוך העין. רק אחרי שייפגעו כ 25%-40% מסיבי העצב תתחיל הפרעה קלה בשדה הראיה, שבדרך כלל לא ניתן להבחין בה. באופן הדרגתי ובדרך כלל לאורך מספר שנים, שדה הראיה מחמיר. בשלב בינוני של המחלה, המוח עדיין מסוגל לפצות על איזורי החסר בשדה הראיה, וגם העין השנייה (בהנחה שהראייה בה טובה יותר) מפצה על הפגמים בשדה הראיה ולכן לא מבחינים בהם. במצב סופי, בו כבר לא נותרים סיבים רבים של עצב הראיה ושדה הראיה פגוע מאד, מופיעה ירידה משמעותית גם בשאר תפקודי הראיה (חדות הראיה, קונטרסט וכו׳). רק בשלב סופי זה, המטופל עלול להבחין בכך שאיכות הראיה שלו ירודה. שלב זה מאוחר מדי ובלתי הפיך, ומכאן נובעת החשיבות הרבה של אבחון מוקדם וטיפול מוקדם בגלאוקומה.

גלאוקומה סגורת זווית גם היא מחולקת למספר תתי סוגים (תת החלוקה העיקרית גם כאן היא מחלה ראשונית או שניונית). ברוב המקרים מדובר במחלה כרונית המתפתחת בהדרגה ועלולה לגרום לתסמינים רק בשלב מאוחר בדומה לגלאוקומה פתוחת זווית, כלומר אבדן הדרגתי של סיבי עצב, ובהמשך פגיעה הדרגתית בשדה הראיה ותפקודי הראיה. תת סוג נדיר יחסית אך חשוב מאד של גלאוקומה סגורת זווית הוא התקף של סגירת זווית פתאומית – Acute Primary Angle Closure. התקף זה מתפתח בפתאומיות, גם במי שאין לו גלאוקומה כרונית ידועה, וגורם לעלייה פתאומית בלחץ התוך עיני, עד לכדי ערכים מאד גבוהים - לעיתים סביב 50-60 ממ״כ ואף למעלה מכך (לצורך השוואה, טווח לחצים באוכלוסייה בריאה הוא 10-21 ממ״כ). העלייה הפתאומית בלחץ היא בעלת מופע דרמטי ומהיר (בניגוד למופע האיטי של גלאוקומה כרונית) - התסמינים הם חדים ומידיים ועלולים לגרום לפגיעה מהירה ובלתי הפיכה בראיה. זהו מצב חרום רפואי הדורש טיפול מהיר.

התסמינים החדים עלולים לכלול כאב עז בעין או בראש, טשטוש או ירידה בראיה, אודם עיני, ראיית הילות סביב מקורות אור, בחילות והקאות. בבדיקת העין נמצאת זווית ניקוז צרה, והטיפול כולל הורדה מהירה של הלחץ וטיפול לייזר הקרוי יאג לייזר אירידוטומי - יצירה של חריר מיקרוסקופי בקשתית (איזור הצבע של העין), פעולה המונעת חזרה של התקף כזה. יש לציין כי ישנם מטופלים עם זווית צרה, שאובחנו בבדיקה שגרתית ללא עדות לגלאוקומה, וגם הם עשויים להיות מופנים לטיפול יאג לייזר אירידוטומי כטיפול מניעתי על מנת שלא יפתחו התקף של עליית לחץ, או גלאוקומה צרת זווית כרונית.

גורמי סיכון לפתח גלאוקומה

• לחץ תוך עיני: זהו גורם הסיכון החשוב ביותר לפתח גלאוקומה והיחיד הניתן לטיפול על מנת לעצור או להאט את קצב התקדמות המחלה. ניתן לקרוא בהרחבה על לחץ תוך עיני מוגבר בקישור זה.
  

• גיל: גלאוקומה היא מחלה ששכיחותה עולה עם הגיל. מעל גיל 40 כ 2% מהאוכלוסייה יפתחו גלאוקומה, וככל שעולה הגיל כך גם שכיחות המחלה עולה (אחד המחקרים מצא שכיחות של כ 10% מהאוכלוסייה בבני 90 ומעלה).

• סיפור משפחתי של גלאוקומה: הינו גורם סיכון משמעותי. אף על פי שלא כל קרובי המשפחה יפתחו גלאוקומה, הסיכון לפתח את המחלה עולה בצורה משמעותית, אפילו עד פי 10 בחלק מהמחקרים.
  

• מוצא אתני: ישנן קבוצות באוכלוסייה הנמצאות בסיכון מוגבר לפתח גלאוקומה. לדוגמה - בישראל, עולים מחבר העמים (ברה״מ לשעבר) הינם בעלי שכיחות גבוהה יותר של גלאוקומה מסוג PXF. ילידי אפריקה/אתיופיה גם הם בסיכון מוגבר לפתח גלאוקומה פתוחת זווית. לעומתם, אסייאתים מפתחים גלאוקומה סגורת זווית בשכיחות גבוהה יותר.

  
  

• קרנית דקה: עובי קרנית דק הוא גורם סיכון בלתי תלוי לפתח גלאוקומה. הקרנית היא החלון השקוף של העין, דרכה עוברות קרני האור בדרכן לרשתית הנמצאת בקרקעית העין. קרנית בעובי ממוצע הינה סביב 540-550 מיקרון (כחצי מלימטר). לצורך השוואה, קרנית של פחות מ 500 מיקרון נחשבת לקרנית דקה למדי, ומעל 600 מיקרון נחשבת עבה למדי. כאשר הקרנית דקה, הסיכון לגלאוקומה עולה. הקרנית הדקה גם משפיעה על אמינות המדידה של הלחץ התוך עיני. בקרנית דקה מאד, הלחץ האמיתי בתוך העין עלול להיות גבוה יותר מהלחץ הנמדד על ידי הרופא באמצעות המכשור במרפאה, וזהו פרמטר נוסף שיש לקחת בחשבון.

• מראה חשוד של עצבי הראיה (״דיסקות חשודות״): ישנם מטופלים שעצבי הראיה שלהם נראים חשודים לגלאוקומה, ולא פיתחו (ואולי גם לא יפתחו) גלאוקומה. קיימת חשיבות לעקוב אחריהם באופן צמוד יותר, מכיון שהסיכון אצלם לפתח גלאוקומה מוגבר.

גורמי סיכון נוספים חשובים כוללים שימוש ממושך בסטרואידים (בטיפות עיניים או באופן סיסטמי), טראומה/חבלה לעין, קוצר ראיה גבוה, סוכרת, דלקת תוך עינית ואחרים.

מי צריך להיבדק אצל רופא עיניים?

• מבוגר מעל גיל 40 (אפילו ללא תלונות או בעיות עיניות) - כבדיקת סקר ראשונית, ובהמשך בתדירות שתיקבע על פי המלצת הרופא.

  
  

• במידה וישנם גורמי סיכון לפתח גלאוקומה (כמפורט למעלה) - ייתכן שיש צורך להיבדק בתכיפות גבוהה (לדוגמה מדי שנה, או אפילו באופן תכוף יותר), או בגיל צעיר יותר.

שאלות נפוצות

• האם כאבי ראש מעידים על גלאוקומה?

תשובה: כאבי ראש אינם מעידים על גלאוקומה פתוחת זווית. למעשה, גלאוקומה במקרים רבים היא מחלה ללא תסמינים כלל, עד שלבים מאוחרים, ולכן היא גם מכונה ״הגנב השקט של הראייה״. קיים תת סוג נדיר יחסית של גלאוקומה (התקף של עליית לחץ עם זווית סגורה) - העלול להיות מלווה בכאב ראש או כאב חד בעין כפי שמפורט למעלה. יש לציין כי מטופלי גלאוקומה המזלפים באופן קבוע טיפות עיניים עם חומרים משמרים, עלולים לפתח תופעות לוואי מהטיפות כגון אודם או עין יבשה. כדי להקטין את הסימפטומים הללו ניתן לבצע לעיתים טיפול SLT כתחליף לטיפות, בהתאם להחלטת הרופא המטפל.

• באיזה גיל כדאי להתחיל להיבדק לגלאוקומה?

תשובה: מעל גיל 40 כדאי לפנות לבדיקת סקר שגרתית, במיוחד במטופלים עם סיפור משפחתי של גלאוקומה, כמפורט למעלה.

לסיכום -

גלאוקומה היא מחלה ללא תסמינים עד שלב מאוחר של המחלה. על מנת לאבחן גלאוקומה מוקדם ולמנוע אבדן ראיה מומלץ להיבדק באופן שגרתי אצל רופא עיניים, במיוחד עבור מי שנמצא בקבוצת סיכון, אך גם למטופלים ללא רקע עיני.