יובש בעיניים וגלאוקומה - למה זה קורה ומה אפשר לעשות?
מטופלים רבים עם גלאוקומה סובלים גם מיובש בעיניים. לעיתים מדובר ביובש שהיה קיים עוד לפני תחילת הטיפול בגלאוקומה, אך במקרים רבים טיפול ממושך בטיפות להורדת הלחץ התוך עיני עלול לגרום ליובש או להחמיר אותו.
החדשות הטובות הן שכיום קיימות אפשרויות רבות לשיפור מצב פני שטח העין, ולעיתים גם להפחתת התלות בטיפות - מבלי להתפשר על הטיפול בגלאוקומה.
מהם התסמינים של יובש בעיניים?
יובש בעיניים אינו מתבטא בהכרח רק בתחושה שהעין "יבשה". התסמינים יכולים לכלול:
צריבה או עקצוץ
תחושת חול או גוף זר בעין
אודם
גרד
עייפות של העיניים
רגישות לאור
טשטוש ראייה המשתנה במהלך היום
קושי בקריאה או בעבודה ממושכת מול מסך
באופן מעט מפתיע, יובש בעיניים יכול לעיתים לגרום דווקא לדמעת מוגברת, כתגובה לגירוי של פני שטח העין.
לא כל יובש נגרם מטיפות הגלאוקומה
חשוב לזכור שיובש בעיניים שכיח מאוד גם באוכלוסייה שאינה סובלת מגלאוקומה, ושכיחותו עולה עם הגיל.
גורמים נוספים העלולים לגרום ליובש או להחמיר אותו כוללים שהייה ממושכת מול מחשב או טלפון והפחתה בתדירות המצמוץ, מיזוג אוויר וסביבה יבשה, שימוש בעדשות מגע, דלקת עפעפיים כרונית והפרעה בתפקוד בלוטות השומן שבעפעפיים.
גם מחלות כלליות שונות עלולות לתרום להתפתחות יובש בעיניים, כמו מחלת שיוגרן ואחרות.
לכן, כאשר מטופל בגלאוקומה מתלונן על יובש, חשוב לבדוק את פני שטח העין ולא להניח באופן אוטומטי שטיפות הגלאוקומה הן הסיבה היחידה.
מדוע יובש שכיח במיוחד אצל מטופלים עם גלאוקומה?
גלאוקומה היא מחלה כרונית, ולכן מטופלים רבים משתמשים בטיפות עיניים מדי יום במשך שנים רבות. חלק מהטיפות, ובמיוחד שימוש במספר סוגים של טיפות במקביל, עלולים להשפיע על שכבת הדמעות ועל פני שטח העין.
אחד הגורמים לכך הוא חומרי השימור הנמצאים בחלק מטיפות העיניים.
חומר השימור הנפוץ ביותר הוא בנזלקוניום כלוריד - BAK. חשיפה ממושכת אליו עלולה אצל חלק מהמטופלים לגרום לגירוי, דלקת ופגיעה בפני שטח העין. ככל שמספר ההזלפות והחשיפה לאורך השנים גדלים, כך עשויה לגדול גם ההשפעה על פני שטח העין.
למה בכלל צריך חומר משמר בטיפות?
לחומרים המשמרים יש תפקיד חשוב. הם נועדו למנוע התרבות של חיידקים מזהמים בבקבוק לאחר פתיחתו ולשמור על בטיחות התכשיר לאורך תקופת השימוש.
לחלק מהחומרים המשמרים, ובמיוחד BAK, יש גם השפעה על חדירות התרופה דרך הקרנית. לכן הפורמולציה המלאה של הטיפה - ולא רק החומר הפעיל - עשויה להשפיע על ספיגתה. כלומר לחומר המשמר מלבד ההשפעות השליליות על הקרנית, יש במקרים מסוימים יתרון מסוים בחולי גלאוקומה.
עם זאת, כיום קיימות טיפות גלאוקומה ללא חומר משמר שפותחו ונבדקו כך שיוכלו לספק הורדה יעילה של הלחץ התוך עיני.
לכן, חומר משמר אינו בהכרח "טוב" או "רע". המטרה היא למצוא לכל מטופל את האיזון המתאים בין יעילות הורדת הלחץ, בטיחות הטיפול, נוחות המטופל ובריאות פני שטח העין.
טיפות גלאוקומה ללא חומר משמר
כיום קיימות אפשרויות שונות לטיפול בגלאוקומה ללא חומרים משמרים. הן עשויות להתאים במיוחד למטופלים הסובלים מיובש משמעותי, אודם או רגישות לטיפות, וכן למטופלים המשתמשים במספר טיפות מדי יום, הגורמות לתסמינים משמעותיים של יובש.
חלק מהתכשירים מגיעים באריזות חד־פעמיות, ואחרים בבקבוקים מיוחדים המאפשרים לשמור על סטריליות התכשיר ללא צורך בחומר משמר.
לא כל מטופל צריך לקבל טיפות ללא חומר משמר, ולא תמיד מעבר כזה לבדו יפתור את בעיית היובש. ההחלטה צריכה להתקבל בהתאם למצב פני שטח העין, חומרת הגלאוקומה, הלחץ הרצוי והתגובה לטיפול.
מה עושים כאשר קיימת אלרגיה לטיפות?
לעיתים הבעיה אינה רק חומר השימור. מטופלים מסוימים מפתחים רגישות או תגובה אלרגית לטיפה עצמה או לאחד ממרכיביה.
תגובה כזו יכולה להתבטא באודם משמעותי, גרד, צריבה, דמעת, נפיחות בעפעפיים או גירוי מתמשך.
במקרים כאלה אין בהכרח צורך "להתרגל" לתופעות הלוואי. לעיתים ניתן להחליף את התרופה לתכשיר אחר או למשפחה אחרת של תרופות, לעבור לפורמולציה ללא חומר משמר או להפחית את מספר ההזלפות באמצעות תכשירים משולבים.
כל שינוי בטיפול בגלאוקומה צריך להיעשות בהתייעצות עם רופא העיניים ותוך מעקב אחר הלחץ התוך עיני.
איך מטפלים ביובש עצמו?
הטיפול תלוי בסיבה ובחומרת היובש. במקרים קלים ניתן להיעזר בתחליפי דמעות, לרוב ללא חומר משמר. קיימים סוגים שונים בשוק, חלקם ליובש קל וחלקם צמיגים יותר ומתאימים ליובש חמור יותר, וקיימות גם משחות להקלה, ובמקרים רבים טיפול זה מספק.
כאשר קיימת דלקת עפעפיים או הפרעה בתפקוד בלוטות המייבומיאן בעפעף, ניתן לטפל גם בהן. טיפול שכיח הוא קומפרסים חמים וניקוי עפעפיים עם מגבונים ייעודיים שניתן לרכוש ללא מרשם רופא בבית מרקחת. במקרים משמעותיים יותר קיימים טיפולים נוספים המותאמים לממצאים בבדיקת העיניים.
חשוב גם להקפיד על שימוש נכון בטיפות הגלאוקומה. כאשר משתמשים ביותר מסוג אחד של טיפות, מומלץ בדרך כלל להמתין מספר דקות בין טיפה לטיפה. לאחר הזלפת הטיפה ניתן לעצום בעדינות את העין וללחוץ על הפינה הפנימית של העין למשך כדקה.
האם ניתן להפחית את התלות בטיפות?
כן. אצל חלק מהמטופלים ניתן לשקול טיפולים בגלאוקומה שעשויים להפחית את מספר הטיפות הנדרשות.
אחת האפשרויות היא SLT - טיפול לייזר לגלאוקומה. הטיפול יכול להפחית את הלחץ התוך עיני, ובחלק מהמטופלים מאפשר להפחית את מספר התרופות או אפילו להימנע מהן לתקופה מסוימת. האגודה האמריקאית לרפואת עיניים ממליצה לשקול טיפול זה כקו טיפול ראשון לגלאוקומה, עוד לפני התחלת טיפול עם טיפות עיניים. עוד על טיפול SLT ניתן לקרוא בקישור זה.
ניתוחי MIGS והפחתת מספר הטיפות
בשנים האחרונות התפתחו ניתוחים זעיר־פולשניים לגלאוקומה המכונים MIGS - Minimally Invasive Glaucoma Surgery.
ניתוחים כגון iStent ואחרים נועדו לשפר את ניקוז הנוזל מתוך העין. בחלק מהמקרים הם מבוצעים יחד עם ניתוח קטרקט ויכולים להפחית את הלחץ התוך עיני ואת מספר הטיפות שהמטופל זקוק להן.קיימות גם אפשרויות ניתוחיות נוספות באמצעות שתלים זעירים, כגון PRESERFLO MicroShunt, היוצרים מסלול ניקוז חדש מהעין. בחירת סוג הניתוח תלויה בין היתר בסוג ובחומרת הגלאוקומה, בלחץ המטרה, במספר התרופות שבהן משתמש המטופל ובמבנה העין. חשוב להדגיש שהמטרה העיקרית של ניתוח גלאוקומה היא לשלוט במחלה ולהפחית את הלחץ התוך עיני, ולא לטפל ביובש. עם זאת, אם בעקבות הניתוח ניתן להפחית את מספר הטיפות, הדבר עשוי לשפר גם את מצב פני שטח העין ואת איכות החיים.
טיפולים חדשים - שחרור מושהה של תרופות
תחום נוסף המתפתח בשנים האחרונות הוא שחרור מושהה של תרופות לגלאוקומה.
הרעיון הוא שבמקום שהמטופל יצטרך לזכור להזליף טיפות מדי יום, ניתן במקרים מסוימים להשתמש בשתל או במערכת זעירה המשחררים בהדרגה תרופה להורדת הלחץ במשך תקופה ממושכת.
בחלק ממדינות העולם כבר קיימים טיפולים מסוג זה, וטכנולוגיות נוספות נמצאות בשלבי פיתוח והערכה. קיימות גם גישות חדשניות המנסות לשלב את היתרונות של טיפול זעיר פולשני עם מתן ממושך של תרופות.
טיפולים אלה עשויים להיות מעניינים במיוחד עבור מטופלים המתקשים בהתמדה בהזלפת טיפות או הסובלים מתופעות לוואי משמעותיות שלהן. חשוב לזכור שהזמינות וההתאמה של טיפולים אלה משתנות בין מדינות ובין מטופלים.
מתי כדאי לפנות למומחה לעין יבשה?
ברוב המקרים ניתן לטפל ביובש במסגרת המעקב אצל רופא העיניים או מומחה הגלאוקומה.
עם זאת, כאשר היובש משמעותי, ממושך, אינו מגיב לטיפול המקובל או כאשר קיימת פגיעה ניכרת בפני שטח העין, ניתן להיוועץ גם במומחה קרנית או ברופא עיניים המתמחה במחלת העין היבשה. במקרים אלה ניתן לבצע הערכה מעמיקה יותר של שכבת הדמעות, העפעפיים ובלוטות המייבומיאן ולשקול טיפולים מתקדמים יותר בהתאם לסיבה ולחומרת היובש.
למה חשוב לטפל ביובש אצל חולה גלאוקומה?
יובש משמעותי אינו רק מטרד. הוא עלול לפגוע באיכות החיים, להפריע לקריאה, לעבודה מול מחשב ולנהיגה ואף לגרום לתנודות באיכות הראייה. אצל מטופלי גלאוקומה קיימת סיבה נוספת לטפל בו: כאשר הטיפות גורמות לצריבה או לאי־נוחות, קשה יותר להתמיד בטיפול באופן קבוע. בנוסף, שמירה על בריאות הלחמית ופני שטח העין עשויה להיות חשובה במיוחד אצל מטופלים שעשויים להזדקק בעתיד לניתוח גלאוקומה.
האם כדאי להפסיק את טיפות הגלאוקומה בגלל יובש?
לא. אין להפסיק טיפול להורדת הלחץ התוך עיני ללא התייעצות עם רופא העיניים.
גלאוקומה עלולה להתקדם גם ללא תסמינים, והפסקת הטיפול עלולה לגרום לעלייה בלחץ ולסיכון לפגיעה בעצב הראייה.
אם הטיפות גורמות לצריבה, אודם, גרד, אלרגיה או יובש משמעותי, כדאי לפנות לרופא הגלאוקומה. במקרים רבים ניתן למצוא פתרון - לטפל ביובש עצמו, להחליף את סוג הטיפות, לעבור לתכשיר ללא חומר משמר, להפחית את מספר ההזלפות או לשקול טיפול בלייזר או טיפול ניתוחי מתאים.
לסיכום
יובש בעיניים נפוץ בקרב מטופלים עם גלאוקומה, אך לא תמיד הגלאוקומה או הטיפול בה הם הסיבה היחידה. חשוב לזהות את הגורמים ליובש ולהתאים את הטיפול לכל מטופל באופן אישי.
כיום עומדות לרשותנו אפשרויות רבות - החל מטיפול ביובש ובתחליפי דמעות, דרך טיפות גלאוקומה ללא חומר משמר והחלפת תרופות הגורמות לרגישות או לאלרגיה, ועד לטיפול בלייזר, ניתוחי MIGS שתלים וטכנולוגיות חדשות לשחרור ממושך של תרופות. במקרים מורכבים ניתן לשלב גם מומחה קרנית או מומחה לעין יבשה בטיפול.
המטרה היא לא רק להגיע ללחץ תוך עיני רצוי, אלא לעשות זאת תוך שמירה על עצב הראייה, בריאות פני שטח העין ואיכות החיים של המטופל לאורך שנים.
